יום שבת, 13 בנובמבר 2010

החיים בצל הריקוד...

היי
אני אנרם, ולאלה שבטח קצת מרימים גבה כרגע...לא זה לא שם פרטי ...זהו שם במה....
אני רקדנית מקצועית ומורה לריקוד .........ומאז שאני זוכרת את עצמי אני רוקדת ...החל מעם החיתולעל הספה ביית הראשון שאני זוכרת את עצמי בו שאמי מחזיקה לי את היידים ואומרת לי" תרקדי יפה מתוקה שלי...תקשיבי למוסיקה ותרקדי..."
ועד עצם היום הזה..בעצם כל מה שניסו לכון אותי .. ... .להדריך אותי למקצוע יותר" מכובד"..או "ראוי" תמיד בסופו של דבר מצאתי את עצמי רוקדת ומופיעה בפני קהל....
מצחיק לא?הרי כל הורה ממוצע יגיד שריקוד זה לא פרנסה ראויה ומכובדת !שזה לא מפרנס אותך בחים כראוי ( טוב אולי בקטע הזה הם צדקו).....ירמו גבה ויגידו :"זה הבחורה שהבאת הביתה?היא בחורה טובה ונחמדה אבל מורה לריקוד ...יש בזה כסף בימינו?"...וכו'
לא שלא תבינו שוב לא נכון אינני ממעיטה בערכי להיפך ..אני רואה בדעה קדוהמ כזו על ריקוד ומורים לריקוד כפרימיטיביות....כבורות לשמה ..רק שזה באמת קשה ...כשכל זמן נתון אתה צריך להוכיח את עצמך כ"ראוי" כ"בסדר"...וכו'

האם יא פעם ...בחור בחורה אם אב חבר חברה יראו את האדם שבפנים ולא את הרקדנית שבחוץ?...
אשמח לשמוע את דעתכם....

ועד הפעם הבאה ..

שלכם
אנרם